חודשיים ללא מצלמות מהירות – מה המסקנות?

לאחרונה צצו מחאות רבות בעקבות קבלת דו”חות שהופקו על ידי מצלמות המהירות.

החשד שהמצלמות אינן אמינות הוביל להחלטה להפסיק את פעילותן ביוני-יולי 2018.

מחקרים רבים מוכיחים שהמצלמות אינן מורידות את מספר התאונות והנפגעים בתאונות הדרכים.

איך התגלגלה הצבת מצלמות המהירות?

הכל התחיל ב-1996.
אז הומלץ לראשונה על אכיפת מהירות באמצעות מצלמות מתוך הנחה שמהירות מופרזת היא מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים, כולל תאונות דרכים קשות הגובות חיי אדם, ושהמצלמות יהוו גורם הרתעה שיביא לשינוי.

הצבת המצלמות החלה בשנת 2010 בעיקר בצידי כבישים ראשיים.

מהלך זה נתקל בהרמת גבה בגלל בחירת המיקומים בכבישים בהם אירעו פחות תאונות באופן יחסי.
השיקול היה כמות הרכבים העוברים בכבישים אלה.

במרץ 2012 הוצבו כלל מצלמות המהירות.

הצבת המצלמות – האם נוצר השינוי המיוחל?

אז לפי נתונים מסתבר שהדבר לא מנע את העלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים.

הנה כמה נתונים מדהימים הנוגעים למצלמות והשפעתן או אי השפעתן:

• מלבד 2017 בה נספרה ירידה קלה, בכל השנים מ-2012 נספרה עליה: 290 הרוגים ב- 2012, עד 362 ב-2017, כשהמקסימום בשנים אלה היה ב-2016 עם 377 הרוגים.

• בשנת 2016, שנת השיא מאז הצבת המצלמות, נבדק מספר התאונות שנבעו ממהירות מופרזת מתוך כלל התאונות: מתוך 21,795 תאונות, רק 25 קרו בשל מהירות מופרזת, מתוכן 17 תאונות קלות!

• תוצאות הפסקת פעילות המצלמות ביוני- יולי 2018: לאחר שבהוראת הפרקליטות הופסקה למשך חודשיים פעילותן של מצלמות המהירות, נבדקו תוצאות המהלך.
  המסקנות תומכות בטענה שהצבת מצלמות לא מנעה תאונות דרכים ולא הפחיתה אותן.
  להיפך, דווקא באותם חודשיים פחת מספר ההרוגים בתאונות באופן משמעותי וכן מספר הנפגעים.
  לעומת יוני 2017 בו נספרו 46 הרוגים, ביוני 2018 נספרו רק 20 הרוגים, הבדל של כ- 57%! גם מספר תאונות הדרכים הקטלניות פחת משמעותית.
  כך גם ביולי: 20 הרוגים ביולי 2018 לעומת 30 ביולי 2017. נמצא גם שביולי השנה הייתה ירידה משמעותית ביותר במספר תאונות דרכים קטלניות לעומת חודשים אחרים בשנה.

איך אפשר להסביר את זה?

איך זה יכול להיות? פתאום נהגים לא נסעו במהירות מופרזת?
לא ביצעו עבירות תנועה שהביאו לתאונות קטלניות? אז יש לכך שתי סיבות מרכזיות.

סיבה אחת היא נוכחות משטרת ישראל על הכבישים.
חזרת הניידות לכבישים ובצידיהם יצרו רתיעה גדולה יותר בקרב הנהגים והקפדה.

הסיבה השניה היא מתן דו”חות על עבירות תנועה אחרות מלבד מהירות ויותר דו”חות על עבירות בריונות תוך שימוש ברחפנים למעקב.

ערימות של תיקים בעקבות דו”חות ממצלמות

בעיה נוספת לה שנגרמה היא כמות עצומה של דו”חות מהירות שהגיעו לבית המשפט.

עורכי הדין בתחום ידעו לספר מהי כמות התיקים הנובעים מדו”חות מהירות לא מוצדקים נדרש לטפל בשנים האחרונות, ועד כמה היוו תיקים אלה את מרכז עבודתם של בתי הדין לתעבורה.

עקב כך הטיפול בכל התיקים, כולל תיקים העוסקים בעבירות חמורות יותר היה איטי מאוד.
הקצב האיטי הוביל לעיכוב בשלילת הרישיונות של נהגים סוררים והמשך נסיעתם על הכביש כשהם מהווים סכנה לנהגים אחרים והולכי רגל.