זמן קריאה: 3 דקות
במשפט הישראלי קיים כלל הנקרא כלל הקפאת הזכירה שבעבר.
ב- 11 בתי המשפט לתעבורה בישראל נדונים, מדי יום, אלפי תיקים שעוסקים בעולם התחבורה בישראל.
אחת הבעיות איתן נדרש בית המשפט העליון להתמודד, בראשית הקמת המדינה ובהמשך בשנת 84′, היתה קשורה לגביית עדות מאנשי משטרה.
שוטרים, וותיקים ומנוסים ככל שיהיו, נדרשים להעיד במשפט.
בשלב ההוכחות יידרש השוטר גם להשיב לשאלות בחקירה נגדית.
הקושי שעומד בפני שוטרים בעדות הוא טריות הזיכרון של האירוע במקרה הטוב, או שכחה מוחלטת במקרה הרע.
הסיבה לכך היא שהזמן שחולף ממועד רישום הדוח ועד לרגע בו השוטר מעיד עומד על חודשים ארוכים ואף שנים.
נקודת המוצא היתה ששוטר האוכף עבירות תנועה על בסיס קבוע, אינו יכול לזכור אירוע אחד מני רבים.
מסיבה זו לא ניתן לצפות ממנו כי ידע להעיד חודשים לאחר האכיפה וימסור פרטים על האירוע.
הפתרון לבעיה הוצג בע”פ 869/81 מוחמד שניר נ’ מדינית ישראל ונקרא כלל הקפאת הזכירה שבעבר.
הבסיס החוקי
דיני הראיות מבחינים בין שני מצבים של עדות כתובה – כמו לדוגמה במקרה של דוח משטרה.
במצב הראשון שוטר שמוסר עדות נעזר ברישום שערך כדי לרענן את זכרונו בטרם העדות – ובעת עדותו מעיד על מה שזכור לו לגוף העניין.
במצב השני הרישום שערך השוטר אינו מצליח לרענן את זכרונו, או לחדש אותו, והוא יכול רק לאשר את מהות המסמך ואת מועד עריכתו.
אחד התנאים הבסיסיים לקבלתו של המסמך כראיה הוא עדותו של השוטר, שכן הוא חייב להסביר את הרשום בדוח ולתת הסברים בגינו.
מכאן שאם שוטר אינו מגיע למסור עדות בבית המשפט לא ניתן להגיש את המסמכים שערך לבית המשפט.
תנאי נוסף הוא שהשוטר יטען כי אינו זוכר את הדברים שרשם (אך מאשר את הרישום), שהרי אם הוא זוכר אין צורך להגיש את המסמך כראיה ועליו להעיד מזכרונו.
תנאים לקבלת דוח תנועה כראייה
כדי ששופט תעבורה יוכל לקבל דוח תנועה, המקפיא את הזכירה בעבר, כראייה נקבע בפס”ד שניר כי ראוי שיתקיימו מס’ תנאים מצטברים:
- השוטר אינו זוכר את האירוע לחלוטין.
- לאחר עיון בדוח שרשם עדיין אינו זוכר את האירוע.
- השופט השתכנע שהשוטר באמת אינו זוכר.
- הדוח שהוגש הוא המסמך המקורי (אם קיים).
- השופט השתכנע שהדוח אמיתי ומשקף בצורה נכונה את העבר.
- הרשום בדוח תואם לאירוע – אישור אמיתות המסמך ואישור תוכנו ודיוקו.
- הרשום בדוח משקף זיכרון טרי בעת או סמוך לאירוע.
- הדוח נרשם על ידו, או על ידי אחר לבקשתו, והוא מאשר אותו.
חשוב לציין כי תנאים אלה אינם פוטרים את השופט מלהזהיר את עצמו בטרם ירשיע אדם על סמך עדות יחידה.
עוד נקבע כי התנאים שמנינו אינם תנאים בלעדיים ותפקידם לשמש כמעין קווים מנחים המתווספים לשיקול דעת השופט.
בסופו של דבר השופט יצטרך להפעיל היגיון וניסיון וברוב המקרים יקבל את הדוח שרשם השוטר כעדות ואף יעדיף אותה על הדברים שאמר בפניו.
לנצל את הכלל
כלל הקפאת הזכירה נועד בדיוק למצבים בהם נפגע משמעותית זכרונו של העד והתרשומת באה להשלים את החסר.
מדובר במצב בו אין לעד זיכרון על האירוע והוא משולל זיכרון לחלוטין לגביו או זכרונו בלתי מושלם.
מערכת הנסיבות צריכה להצביע על כך כי בזמן שהעד רשם את הרישום היה כוח הזכירה שלו תקין וטוב ועל בית המשפט להשתכנע כי הרישום נעשה בעת האירוע תוך הקפדה על דיוקו.
שים לב שהמסמך עצמו – או במקרה שלנו הדוח – הוא אינו ראיה על הדברים הרשומים בו.
רק אישורו של העד בעדותו שהדברים נרשמו בזמן אמת ומשקפים את המציאות יקבל הדוח את ערכו המשפטי כראיה לאמיתות תוכנה.
אם העד זוכר את האירוע, ולפעמים מספק מידע נוסף שאינו מופיע בדוח, זה הזמן לבקש מבית המשפט שלא יקבל את הדוח כראיה ויסתמך רק על עדותו של העד.
משרד עו"ד תעבורה שמייצג במגוון עבירות:
עודכן לאחרונה בתאריך 19 בנובמבר 2023 ע"י עו"ד תעבורה אוריאל גולדברג
