מבחן השליטה האפקטיבית בעבירת נהיגה בשכרות

זמן קריאה: 6 דקות

אחת הסוגיות המטרידות בעבירת נהיגה בשכרות היא היעדר השליטה של נהג שיכור ברכב. 
כמובן שלא מצופה מנהג שיכור לשלוט ברכב נוסע (מצופה שלא ינהג), אבל נשאלת השאלה מה דינו כאשר הוא נתפס יושב שיכור במושב נהג בתוך רכב מונע?
האם ניתן להרשיעו בעבירה שטרם ביצע או אולי העבירה כבר בוצעה?

התשובה לכך אינה פשוטה ודורשת בחינה פרטנית של המקרה.
אחת הדוגמאות למקרה כזה נדונה בבית המשפט העליון בפרשת קרופצקי (עליה נרחיב בהמשך) במרץ 2015 ושם נקבע כי מי שוישב ברכב מונע בעודו שיכור ודינו כמי שנהג בשכרות.
עוד נקבע שם כי בנסיבות מסוימות גם אם הרכב לא מונע אפשר להרשיע אדם בנהיגה בשכרות.

הגדרת נהיגה

המונח נהיגה המופיע לעיתים קרובות בפקודת התעבורה ובתקנות מאופיין בעמימות אשר אינה מאפשרת הבנה של גדרי תחולתו. 
כך למשל לא ברור האם משמעות נהיגה היא שהרכב בתנועה או שמא כוללת גם מצבים בהם הרכב עומד סטטי.

שאלה נוספת שעולה בהקשר זה היא האם הרכב חייב להיות מונע כדי שתיחשב נהיגה והאם אפשר להחיל נהיגה אם המנוע כבוי.

השאלה מהי נהיגה עלתה אחת לכמה שנים במסגרת פסקי דין שנדרשו להכריע בשאלות עקרוניות אגב נהיגה. 

סגירת דלת אוטובוס נחשבת לנהיגה

בתיק 29/73 נעמן צור נ’ מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בפעולה של סגירת הדלת של האוטובוס, לקראת הסעתו, חלק חיוני לתהליך הנהיגה.

מבחן השליטה האפקטיבית בנהיגה בשכרות - עו"ד לתעבורה מדריך - עו"ד תעבורה אוריאל גולדברג

בפסק הדין הוצגה פסיקה משווה מאנגליה שם המבחן להיותו של אדם נוהג את הרכב, גם בזמן שנמצא במצב עמידה, היא אם המטרה שלשמה נעצר היתה קשורה בנהיגה.

בפרשת צור נקבע כי פעולת סגירת הדלת הקדמית של האוטובוס היתה הכרחית להסעתו ומכאן שהיא מהווה חלק הגיוני מתהליך נהיגה.

הסעה בכוח הגוף

"לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב."

דחיפת אופנוע לא תיחשב כנהיגה

בשנת 1986 קבע בית המשפט העליון כי דחיפת כלי רכב בכוח הגוף או הובלתו ביד אינה בבחינת נהיגה. 
לעומת זאת רכיבה על כלי רכב או ישיבה בתוכו – גם כשאינו מונע תיחשב לנהיגה.

בענין רכיבה על אופניים עם מנוע עזר בלי הפעלתו של המנוע נתנו פסקי-דין סותרים באנגליה. אבל במדינתנו נפסק, לפחות בבתי-משפט מחוזיים, כי זו נהיגה גם אם אין מפעילים את המנוע, לצורך הפקודה. כל פסקי-הדין האלו דנים במקרה של רכיבה ממש על הכלי ולא בהובלתו ביד. בקשר לרכב של ארבעה גלגלים נפסק באנגליה כי מכונית שמנועה מקולקל, אבל ניתן להעבירה ממקום למקום על גלגליה חל עליה המונח שימוש ברכב. כן נפסק לגבי רכב מקולקל שנגרר ע"י רכב אחר שהרכב הנגרר הוא כלי-רכב בפני עצמו וחייב בביטוחנשאלת השאלה מה הדין לגבי אופנוע כאשר המנוע אינו פועל והוא נגרר ביד. בענין זה כנראה אין עדיין הלכה פסוקה.אני מציע לחברי המכובדים להחליט כי הובלת האופנוע בדרך זאת אינה שימוש ברכב, במובן סעיף 2 לפקודה.

גם בעולם הפלת”ד (פיצוי לנפגעי תאונות דרכים) נדרשו בתי המשפט לסוגייה וקבעו קביעות דומות:

מבלי שנידרש להתייחס לפעולה המיוחדת של דחיפת מכונית ככלי רכב מנועי, נוכל לקבוע כי דחיפתו של קטנוע, שמנועו אינו מופעל, אינה מהווה פעולת נהיגה הטעונה רישיון מבחינת דיני התעבורה. כך גם נפסק בעבר בע"פ (ת"א) 1681/85 דעבול נ' מ"י וראו גם תעבורה (נתניה) 627398/96 מ"י נ' פוריז מוסא . גישה זו של פרשנות הדין הפלילי, הנוגע להלכות תחבורה, מקובלת עלינו...אין סיבה שאדם הדוחף קטנוע שאיננו מונע, יידרש לרישיון נהיגה עבור הדבר. הרחבה זו אינה ראויה ואין בה גם כדי להגשים את תכלית החוק.

עורך דין תעבורה אוריאל גולדברג
חשוב לזכור!
ישיבה על אופנוע עלולה להיחשב כנהיגה
חשוב לזכור!
ישיבה על אופנוע עלולה להיחשב כנהיגה
עורך דין תעבורה אוריאל גולדברג

ישן בשכרות

למרות כל זאת בפרשת קרופצקי שהסתיימה במאי 2015 דחה בית המשפט העליון ערעור על הרשעתו בנהיגה בשכרות של אדם אשר ישן בעודו שיכור במושב נהג ברכב מונע. 

לא אחת נקבע כי אדם המצוי תחת השפעת אלכוהול עלול להתעלם מסכנות בכביש, חוקי תנועה או מתוואי הדרך ובכך לסכן את עצמו ואת יתר משתמשי הדרך. 
מעבר לכך כבר נקבע באינספור מחקרים שאלכוהול פוגם ביכולות מוטוריות, מאט את זמן התגובה ואף עלול לפגוע בראייה.  

כדי להתמודד עם הסוגיה שנדונה ברע”פ 5166/15 יבגני קרופצקי נ’ מדינת ישראל, בחנו השופטים פסיקות ממדינות ששיטת המשטר בהן דומה לישראל. 

שכרות באמריקה

מהפסיקה שנסקרה בפרשת קרופצקי עלה כי ברוב מדינות ארה”ב קיימת מגמה להרשיע נהגים בשכרות גם כאשר הרכב אינו בתנועה ואפילו כאשר המנוע כבוי.
מבחינתם המבחן האמיתי הוא האם לאדם השיכור היתה שליטה פיזית ממשית על רכבו.
כך למשל באחד המקרים במדינת אלינוי הורשע אדם שישן שיכור בשק שינה במושב האחורי ברכבו.

שכרות בריטית

הפסיקה באנגליה בקשר עם נהיגה בשכרות מחולקת לשתי עבירות:

  • האחת מתייחסת לאדם נוהג ברכב בעודו שיכור והרכב מצוי בתנועה.
  • השניה מתייחסת לאדם שיכור שהינו אחראי על רכב – וזו עמדה למבחן בשנת 2007 בפרשת טומפסון. 

באותה פרשה הורשע טומפסון בנהיגה בשכרות למרות שפעול נמצא כשהוא ישן ושיכור במושב הנהג, מפתח הרכב היה בסוויצ’, המנוע כבוי וידית ההילוכים ברוורס.
טענתו של טומפסון היתה שלא היתה לו כוונה לנהוג ברכב עד לאחר שששכרותו תפוג אך הודה כי אין ביכולתו לדעת מתי יגיע לריכוז האלכוהול המותר לנהיגה.
בית המשפט לערעורים דחה את טענותיו של טומפסון וקבע כי אין לייחס לכוונותיו של טומפסון משקל בנסיבות בהן היה מצוי תחת השפעת אלכוהול בכמות גבוהה.
עוד נקבע כי משאין באפשרותו לדעת מתי השפעת האלכוהול תפוג לא עלה בידו להוכיח כי לא היה שיכור בעת שהיה אחראי על רכב.

שכרות קנדית

הפסיקה הקנדית שנבחנה עסקה בעניין טאוס. 
טאוס נתפס ברכבו לפנות בוקר כשהוא ישן בתוך שק שינה, במושב הנהג כאשר המפתח בסוויץ’ והמנוע כבוי. 

בית המשפט זיכה את טאוס מנהיגה בשכרות שכן לטעמו הוכח שטאוס לא שלט ברכב.
הנסיבות שהובילו לקביעה היו העובדה שטאוס לא התניע את הרכב, הרכב עמד בחנייה פרטית וטאוס עצמו היה עטוף בשק שינה.

הרישיון בסכנה?
אתה לא 
לבד!

או חייג עכשיו ליעוץ מיידי

עורך דין תעבורה אוריאל גולדברג
עורך דין תעבורה אוריאל גולדברג

הרישיון בסכנה? אתה לא לבד!

או חייג עכשיו ליעוץ מיידי

בחזרה לקרופצקי

בסופו של יום קבע בית המשפט העליון כי הפרשנות שיש לתת למונח “נהיגה” טמונה במבחן השליטה האפקטיבית. 
עפ”י מבחן זה תיבדק יכולתו של הנהג לשלוט במנגנוני התפעול, השליטה והבקרה של הרכב.

מכיוון שביסודות העבירה גלומה גם שכרות, הרי שכתוצאה מכך קיימת גם פגיעה בשיקול הדעת.
שיקול דעת לקוי בשילוב שליטה על רכב עלול להוביל למצב שהרכב ינוע למרות שהנהג אינו כשיר לכך.

יחד עם זאת לא כל שיכור בעל שליטה ברכב יורשע בנהיגה בשכרות ולשם כך צריך לבחון את הנסיבות.

מבחן השליטה האפקטיבית

כשבית המשפט מנסה לבחון האם לנהג היתה שליטה, בעודו שיכור, ברכב הוא אינו נדרש לבדוק את ההיקף המדוייק של השליטה ברכב והוא יכול ללמוד עליה גם אם לא היה בתנועה.

כדי שבית המשפט יוכל לקבוע שנהגת בשכרות גם אם הרכב לא זז הוא יבדוק האם הרכב היה מונע, האם ישבת במושב הנהג, מיקום הרכב ומידת ההפרעה שגרם – אם בכלל.
נסיבות נוספות או עדויות של מעורבים יסייעו לבית המשפט לקבל את התמונה המלאה בטרם יכריע. 

שליטה אפקטיבית בנהיגה בשכרות - עו"ד לתעבורה מדריך - עו"ד תעבורה אוריאל גולדברג

במקרה של קרופצקי הנסיבות היו לרעתו ולכן הורשע בנהיגה בשכרות.

למרות שרכבו לא היה בתנועה בזמן שנעצר לא היתה מחלוקת כי הוא הגיע בנסיעה למקום בטרם היה שיכור.
בהמשך נקבע שלקרופצקי היתה שליטה על אמצעי הפעולה ברכבו כשחזר לרכב, התיישב במושב הנהג וצרך אלכוהול.
כשקרופצקי נעצר הרכב היה מונע וחנה בנתיב נסיעה.
במצב זה יכול היה בקלות לגרום לתנועת הרכב – ולו מתוך שיקול דעת פגום.
כמות האלכוהול שנמדדה בגופו עמדה על 885 מק”ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.
עוד נקבע כי עקב השכרות הגבוהה ספק אם היה כשיר לנהיגה לאחר שיתעורר ולכל הפחות היה מנסה להזיז את רכבו למקום בטוח יותר.

שכרות גבולית

למרות הקביעות בפרשת קרופצקי השאיר בית המשפט העליון פתח לטענת הגנה.
אם השכרות שיוחסה לנאשם היא קלה או גבולית, באפשרותו לטעון שהשפעתה על התודעה שולית ומכאן שיכול היה לגבש החלטה שלא להפעיל את הרכב במצב של שכרות.

פסקי דין בנושא נהיגה בשכרות

נתפס שיכור וייפסל ל-60 יום עם תנאים
נהג חדש צעיר שנהג בשכרות פי 3 מהמותר ייפסל ל-4 חודשים קנס ותנאים
נהגה בשכרות מעל 600 מק”ג ותיפסל ל-3 חודשים עם תנאים
טוען...

עו״ד אוריאל גולדברג

עו”ד תעבורה אוריאל גולדברג עוסק בלעדית בתחום דיני התעבורה בישראל משנת 2012.

המשרד רשם לזכותו הצלחות רבות בעבירות מהירות מופרזת, נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, נהיגה בשלילה ובשלל דוחות תנועה וביטול נקודות. 

צוות המשרד מעניק שירות אישי ודיסקרטי, בדגש על איכות הייצוג ושומר על רענון תדיר של נהלי המשטרה, החקיקה והפסיקה העדכנית בתחום.

עורך דין תעבורה תל אביב
עו"ד אוריאל גולדברג

עודכן לאחרונה בתאריך 22 בדצמבר 2023 ע"י עו"ד תעבורה אוריאל גולדברג

השאירו פרטים לשיחת ייעוץ
ללא התחייבות

או חייגו עכשיו

מאמרים נוספים:

שלילת רישיון

שלילת רישיון

שלילת רישיון נהיגה זה עונש חמור עבור מי שתלוי ברכב לעבודה או כדי להגיע אליה. לעיתים שלילה מחוייבת כדי למנוע נהיגה ממי שמסכן משתמשים בדרך

המשיכו לקרוא »

תוקף רישיון נהיגה

מי שמחזיק ברישיון נהיגה ישראלי נתקל בוודאי לא פעם לשאלות הקשורות ברישיון. באופן מפתיע רוב הישראלים דווקא כן טורחים לערוך בדיקת תוקף לרישיון הנהיגה. השאלות

המשיכו לקרוא »
מאמרים נוספים:
חוקי תעבורה

חוקי תעבורה כוללים את ההוראות הנוגעות לשימוש בכלי רכב ובדרך. בחוק מצויים סעיפים המגדירים עבירות תעבורה שונות ואת העונשים הצפויים למי שמבצען.החוקים נחקקו לראשונה ב-1929,

המשיכו לקרוא »