עבירות תנועה ושיטת הניקוד - אוריאל גולדברג - עורך דין תעבורה
עבירות תנועה

 משרד עורך דין תעבורה – אוריאל גולדברג 

 

לשיחת יעוץ ללא עלות

עבירות תנועה

עבירות תנועה

 

בדרך כלל כשנהג מן השורה נתפס מבצע עבירות תנועה ופונה לעורך דין תעבורה, שתי שאלות מנקרות במוחו, כמעט באופן אוטומטי. השאלה הראשונה היא כמה נקודות צפויות להירשם לו בגין העבירה שביצע והשנייה נוגעת כמובן לענישה.

 

כל זאת בהנחה כי הנהג לא נמצא בגילופין, שכן יתכן ויחלפו מספר שעות בטרם ינקרו השאלות והתהיות במוחו וכן כל עוד לא נגרמו נזקים חמורים לרכוש או לנפש, שכן יתכן ששאלות גדולות יותר יעמדו על הפרק, כמו למשל מה תהיה עלות התיקון של הרכב.

 

הואיל וישנן עשרות עבירות נהיגה לא אוכל לסקור את כל המידע הקיים בנושא, אך יחד עם זאת אנסה לספק מענה לשאלות שכיחות יחסית. בשלב הראשון אנסה להסביר את שיטת הניקוד ולאחר מכן נתמקד בענישה.

 

שיטת הניקוד – קווים לדמותה

שיטת הניקוד הינה אמצעי מעקב של משרד הרישוי אחר עבירות התנועה המבוצעות על ידי נהגים בישראל. מעבר לקנס או לפסילה, כלומר לעונש המוטל על הנהג שנתפס בביצוע עבירה, נצברות נקודות לחובתו בהתאם לדרגת החומרה של העבירה שביצע. על פי הנקודות הרשומות לחובתו, יוטלו על הנהג אמצעי תיקון.

 

מטרתה העיקרית של שיטת הניקוד היא להרתיע נהגים מביצוע עבירות תנועה, לשמור על המשתמשים בדרך ולהגן עליהם, לשמש מכשיר יעיל לזיהוי של מורשעי תעבורה תכופים ולספק לנהגים הנוהגים בצורה לא זהירה, כלים מדורגים שיסייע להם לשפר את הנהיגה שלהם.

 

הנקודות שנצברו לחובתו של נהג תקפות החל ממועד ביצוע העבירה למשך 24 חודשים, זאת כל עוד צבר הנהג עד 20 נקודות. במידה וצבר 22 נקודות ומעלה תוארך תקופת הצבירה למשך 48 חודשים. בכל מקרה תוקף הנקודות לא פג כל עוד הנהג לא ביצע את אמצעי התיקון שהוטל עליו. מס’ אמצעי תיקון לדוגמא הינם קורס נהיגה נכונה שבסופו מבחן, מבחן עיוני בנהיגה, מבחן מעשי בנהיגה, פסילת הרישיון לתקופה מסוימת (או עד שימולאו התנאים שנקבעו על ידי רשות הרישוי) ומעבר של בדיקות רפואיות.

 

ישנן חמש דרגות חומרה לעבירות תנועה ובהתאם כמות הנקודות הנצברות: משתי נקודות בלבד לעבירות תעבורה קלות ועד עשר נקודות לעבירות תעבורה חמורות. צבירה של 22-12 נקודות מחייבת מעבר של קורס בסיסי בנהיגה נכונה בן 12 שעות לימוד.

 

צבירה של 34-24 נקודות מחייבת מעבר של קורס מתקדם בנהיגה נכונה ואילו צבירה של 36 נקודות ומעלה, תגרור פסילה של הרישיון לשלושה חודשים ומעבר מבחן נהיגה עיוני.אם תוך שש שנים הצליח הנהג לצבור 36 נקודות נוספות, ישלל רישיונו לתשעה חודשים תמימים. כמו כן, אם צבר נהג 72 נקודות בתקופה קצרה יותר משש שנים, גם ישלל רישיונו לתשעה חודשים.

 

עבירות תנועה

כמה נקודות צברתי עקב עבירות תנועה?

להלן פירוט של מספר עבירות תעבורה שכיחות ומספר הנקודות בצידן:

  • נהיגה בלי רישיון רכב – 6 נקודות
  • נהיגה ללא רישיון נהיגה – 8 נקודות
  • נהיגה בקלות ראש – 6 נקודות
    נהיגה בהיותו שיכור – 10 נקודות
  • הורשע בנהיגה שגרמה לחבלה של ממש – 8 נקודות
  • נהיגה בזמן פסילה – 10 נקודות
  • הפקרת נפגע לאחר גרימת תאונה – 10 נקודות
  • גרימת מוות ללא כוונה – 10 נקודות
  • נהיגה כשברמזור אור אדום – 10 נקודות
  • התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום – 8 נקודות
  • הובלת מטען שלא בבטיחות – 4 נקודות
  • מערכת אורות בלתי תקינה – 4 נקודות

 

חשוב מאוד לציין כי ישנה שורה ארוכה של עבירות ללא נקודות כלל, אך קנס כספי בצידן. בין היתר מדובר בעבירות הבאות:

 

  • הסעת אנשים ברכב נגרר
  • הזזת רכב המעורב בתאונה
  • אי החזרת כפל רישיון
  • אי מילוי הגבלה או תנאי של רישיון הנהיגה
  • חניה מול תמרור של חניית אוטובוס

 

כמה מילים על עבירות תנועה

 

היכרות עם עבירות התעבורה הקשות ביותר, יכולה ללמד אותנו על האופן שבו החוק מתייחס לתאונות הדרכים. כך למשל ניתן ללמוד כי המחוקק מעונין להחמיר את הענישה על נהגים עבריינים כמה שניתן, וזאת על מנת ליצור הרתעה. מאות ישראלים הולכים לעולמם מדי שנה בתאונות דרכים ואת רוב מקרי המוות האלו, ניתן היה למנוע על ידי נהיגה נכונה ובהתאם לכללים ולחוקים.

בכל הקשור לעבירות תנועה, המחוקק מבחין בין דרגות החומרה השונות. ישנן עבירות תנועה אשר נחשבות לעבירות קלות אשר יוצרות סיכון נמוך לגרימת תאונה. אך מנגד, יש מספר עבירות המוגדרות כעבירות חמורות.

המחוקק מגדיר גרימת מוות ברשלנות כעבירת התנועה החמורה ביותר.

תחת הגדרה זו יכולה להיכלל גם נהיגה בשכרות, תחת השפעת סמים או נהיגה ללא רישיון או נהיגה בזמן פסילה. ההגדרה המדויקת של מהי גרימת מוות ברשלנות לא תמיד ברורה, ועל כן בית המשפט הוא זה הנדרש להכריע בסוגיה זו, בהתאם לאירוע הספציפי המוטל בספק. התנהגות הנהג בזמן התאונה תיבחן בצורה קפדנית ודקדקנית, וכך גם עבירות התנועה שביצע, אשר הובילו להתרחשות התאונה. בית המשפט מבחין בין תאונה אשר התרחשה כתוצאה מחוסר תשומת לב רגעי, למשל הסטת המבט לכיוון הטלפון הנייד, לבין עבירות תנועה משמעותיות יותר כגון אי ציות לרמזור אדום או חציית קו הפרדה רציף.

פעולות הנהג לאחר התאונה יילקחו גם הן בחשבון. מצופה מהאדם הסביר לקחת אחריות על מעשיו, ולהעניק סיוע לאנשים אשר נפגעו בתאונה. לעומת זאת, נהג אשר יברח מהמקום לאחר התאונה או יפעל בדרכים שונות כדי להעלים ראיות ולשבש את החקירה- התנהגות זו תישפט בחומרה רבה.

עבירת תנועה חמורה נוספת, אשר לרוב כל איננו מודעים אליה, היא חציית מסילת רכבת בניגוד לחוק. בניגוד למדינות אחרות, בישראל יש עדיין כמות נמוכה יחסית של מפגשים עם מסילות הרכבת, ובהתאם גם כמות העבירות המבוצעת היא נמוכה. ובכל זאת, מדובר בעבירה חמורה מאחר והיא עלולה לגרום לנזקים כבדים ולמספר נפגעים רב.

 

ניידת משטרה - עבירות תנועה

 

להלן העונשים העיקריים המוטלים על נהגים בהתאם לדיני התעבורה:

  • תשלום קנס – את הקנס יכול להטיל שוטר שרושם דו”ח ואז מספיק שהנהג ישלם את הקנס בשביל לעמוד בעונשו, אך לא אחת תשלום הקנס מהווה חלק מגזר הדין שנותן בית המשפט.

 

 

  • מאסר על תנאי ומאסר בפועל – עונש מאסר בפועל הוא מן הסתם העונש החמור ביותר שניתן להטיל על נהג ויש לציין שהשימוש בו בעבירות תעבורה נחשב למצומצם. יחד עם זאת, מדי שנה מוטלים עונשי
    מאסר בפועל למשל בגין התרת נהיגה לקטין, גרימת מוות ברשלנות, עבירה חוזרת של נהיגה בשכרות ועוד.

 

  • של”צ – שירות לתועלת הציבור אינו מוגדר כעבודות שירות, שכן בניגוד לעבודות שירות המהוות דרך לנשיאת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, הרי ששירות לתועלת הציבור מהווה רכיב ענישה עצמאי, שיכול לבוא במקום או בנוסף לכל עונש אחר, כל עוד לא נגזר עונש מאסר בפועל.

 

מתחמי הענישה בעבירות תנועה

 

להלן מתחמי הענישה במגוון עבירות תנועה:

 

  • נהיגה בפסילה – מאסר בפועל בין 15 ימים ועד 20 חודשים ופסילת הרישיון בפועל בין חצי שנה ל-60 חודשים. יחד עם זאת, לכך תתלווה גם פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. חומרת העונש משתנה כמובן בהתאם לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם. אם מדובר בנהג שזו הפעם הראשונה בה נתפס נוהג בפסילה, אין לחובתו עבר מכביד ושאין לחובתו עבירות נלוות, בהחלט יתכן שהשופט יסתפק במס’ חודשי פסילת רישיון.

 

  • נהיגה במהירות של 51 קמ”ש מעל למהירות המותרת מחוץ לעיר (ומעלה) או נהיגה במהירות של 41 קמ”ש ומעלה בתוך העיר – חצי שנה ועד חמש שנות פסילה, וכן מאסר בפועל בהתאם למהירות. גם כאן בית המשפט לתעבורה מתחשב בבואו לגזור את העונש בעבירות קודמות או נלוות, בעבר פלילי, במועד ומקום הנהיגה, בסוג הרכב וכן בנזק שצפוי היה להיגרם.

 

  • תאונת דרכים והפקרה – מאסר בפועל למשך 3 שנים ועד 14 שנים ופסילת רישיון בפועל בין שנתיים לצמיתות. כמו כן יתכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס כספי.

 

  • גרימת מוות ברשלנות – 24-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר אם מדובר בחצי שנת מאסר, ניתן יהיה לבקש להמיר את העונש בעבודות שירות. כמו כן יתכן שהעונש יכלול מאסר על תנאי בלבד, פסילה ממושכת או פסילה על תנאי וקנס.

 

  • נהיגה בשכרות – המשטרה חילקה לשתי רמות את עבירת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, בהתאם לריכוז האלכוהול בדם. אם כמות האלכוהול גבוהה מ-600 מק”ג בליטר אוויר נשוף, ניתן לדרוש עונש של 15 יום עד שנה וחצי מאסר בפועל וזאת בנוסף לפסילת מינימום של רישיון הנהיגה בין לשנתיים. עבור רמה נמוכה יותר, ניתן לדרוש עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות ושלילת הרישיון לשנתיים מינימום. גם כאן ישנה חשיבות רבה לעבר של הנאשם ובמיוחד האם זו הפעם הראשונה בה עבר את העבירה.

קבלת ייעוץ משפטי

כל אדם רשאי לפנות לעו”ד המתמחה בתעבורה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי ואף ייצוג במידת הצורך. מנגד, ברור כי לא בכל מקרה יש צורך בכך, למשל כאשר מדובר בעבירת תנועה קלה הטומנת בחובה תשלום קנס ו/או מספר נקודות נמוך. אנו ממליצים לפנות לעו”ד הבקיא בתחום התעבורה כאשר מדובר בסיטואציות מורכבות יותר. למשל במצב שבו אתם סבורים כי לא ביצעתם את העבירה המדוברת, כאשר עד הראייה היחידי הוא השוטר. על אחת כמה וכמה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי כאשר מדובר בעבירות חמורות, ביניהן נהיגה בשכרות, תאונה המערבת נפגעים או חס וחלילה הרוגים, וכדומה.

לשיחת ייעוץ התקשר
phone
לשיחת ייעוץ התקשר